טבע הדברים - החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם ברנר, מיום 30.5.10, בה נדחתה בקשתה של המערערת למתן פטור מן האגרה בתביעה שהגישה נגד המשיבה מס' 2 על סך של 47 מליון ₪.

יצויין ויודגש, כי קודם לאותה בקשה ולאותה תביעה הוגשה על ידי המבקשת בקשה לפטור מן האגרה כנגד המשיבה מס' 2 על סך של 48,342,000 ₪. בהחלטתו המפורטת, המנומקת כדבעי של הרשם מיום 28.1.10 דחה הרשם את הבקשה תוך שהוא מתייחס לסיכויי התביעה, כמו גם ליכולתה הכלכלית של המבקשת. בסיום החלטתו קבע הרשם כי סכום התביעה מופרז הגם שלא ניתן לומר כי אין כל סיכוי לתביעה ודחה את הבקשה, תוך שהורה על תשלום האגרה תוך 60 יום, ואלמלא כן תמחק התובענה.

על החלטה זו של הרשם (להלן: "ההחלטה הראשונה"), הוגש ערעור שנדון בפני כב' השופטת צ'רניאק. בפסק דינה מיום 10.5.10 מחקה כב' השופטת צ'רניאק את הערעור הואיל והוגש באיחור וללא בקשה להארכת מועד.

השופטת צ'רניאק הוסיפה פסקה בפסק דינה כדלקמן: "יחד עם זאת, היות וכבוד הרשם נתן למערער את האפשרות להגיש את התובענה על סכום מופחת, נראה לי שאם תוגש בקשה כזו בעתיד ותובא בקשה לפטור מאגרה בפני כב' הרשם, נכון יהיה בהנחה שעדיין ייקבע שמצבה הכלכלי של המערערת בכי רע וכי הפטור מאגרה נשלל אך ורק בגלל גובה סכום התובענה, כי כבוד הרשם יכנס לעובי הקורה גם לענין הסכום ולא ישאיר את הנושא בידיה של המערערת, אחרת חדשות לבקרים תוגש תביעה בכל פעם על סכום אחר והנושא לא יפתר כדבעי".

אחרי זאת הגישה המערערת תובענה חדשה כנגד המשיבה מס' 2 על סך של 47 מליון ₪. יחד עם התביעה הוגשה בקשה לפטור מן האגרה.

הבקשה הובאה בפני כב' הרשם ברנר, אשר דחה את הבקשה לפטור מן האגרה על הסף בלא קבלת תשובה. בפתח החלטתו קבע הרשם, כי החלטתו הראשונה הובנה שלא כהלכה על ידי המערערת. כל שציין הוא, שהמערערת רשאית להגיש תביעה חדשה על כל סכום שתחפוץ ובלבד שתשלם את האגרה הכרוכה בו וכי גם קבע כי היא מסוגלת לשלם אגרת תביעה בסכום של עשרות אלפי ₪.

לפיכך קובע הרשם, "שהסכום הסביר של התביעה אינו יכול לעלות בשום מקרה על סך של 3,600,000 ₪ שהרי האגרה בגינו של סכום זה הינו 90,000 ₪, הגבול העליון של הדיבור "אגרת תביעה בסכום של עשרות אלפי ₪ 'אין צורך לשוב ולהידרש לענין פעם נוספת באשר כבר קבעתי כי ביכולתה של המבקשת לשלם אגרה בהיקף כזה וממילא אין היא זכאית לפטור מאגרה לפניו' ".

כדי למנוע אי הבנה נוספת קובע הרשם, כי הסכום הסביר של התביעה אינו יכול לעלות על סך של 3,600,000 ₪ ולגבי סכום זה המבקשת אינה זכאית לפטור מאגרה שכן ביכולתה לשלמו.

דומה, בכל הכבוד הראוי, כי שגה הרשם בפרשנותו את החלטת כב' השופטת צ'רניאק מיום 10.5.10. ככל שהבינותי אנוכי את החלטתה, היה על הרשם לקבוע בתביעה החדשה שהוגשה הן את יכולתה הכספית של המערערת והן את סכום התביעה שבגבולו ינתן לה פטור לגביו.

בין כך ובין כך, היה על הרשם לבדוק את הבקשה החדשה לגופה ולהחליט במסגרתה מהו סכום התביעה לגביו זכאית המערערת לפטור – אם בכלל, ללא כל התייחסות למה שנקבע בהחלטתו הקודמת אלא אם כן קיימת זהות בין הבקשות ובין התביעות.

התוצאה היא, כי יש לבטל את החלטתו של הרשם, להחזיר לו את הדיון בבקה לפטור מן האגרה על מנת שידון בה לגופה. לענין זה יש לציין ולהדגיש, כי אין הרשם כבול בהחלטתו נשוא ערעור זה, והרשם יכול על פי שיקול דעתו לבקש את תגובות המשיבים.

היה ושתי הבקשות לפטור מן האגרה ושתי התביעות זהות (זולת סכום התביעה), רשאי, יכול וצריך הרשם להתייחס לענין זה.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתן והודע היום ד' אדר א תשע"א, 08/02/2011 במעמד הנוכחים.

שרה ברוש, שופטת

הוקלד על ידי: אורלי בן-שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: